החלטה בתיק בש"א 165910/05

1.         לפני בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן כנגד המבקש, הוא הנתבע מס' 3, (להלן: המבקש") ביום 14.3.05, לאחר שכב' השופטת אגי קיבלה את בקשת התובע ליתן פסק-דין נגד המבקש בהעדר הגנה.

פסק הדין ניתן לאחר שלמבקש הומצאה התובענה, הוא הוזמן כדין לדיון לפני בית המשפט לישיבת יום 23.2.05 ולאחר שלא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון דלעיל, הוא חויב לשלם לתובע את הסך של 70,000 ש"ח בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

3.         ביום 17.5.05 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין, אשר ניתן בהיעדר הגנה. לחלופין התבקש בית המשפט להורות על עיכוב ביצוע פסק- הדין ולחילופי חילופין התבקש בית המשפט לאפשר לנתבעת 1 להפקיד את סכום פסק הדין במלואו או בחלקו, בקופת בית משפט, עד למתן הכרעה בבקשה.

4.         לטענת המבקש " ... מדובר בטעות משרדית, שתחילתה באופן שבו נכתב והוגשה התביעה במחדלי המשיב, שלא טרח לציין בכותרת התביעה את עניינה המלא והשמיט במכוון את העובדה כי בד בבד עם תביעת נזקי הגוף כנטען בכתב התביעה תבע את נזקי הרכוש, שזו תביעה נפרדת בעילה אחרת-כספית ולא נזיקית".

המבקש צירף לבקשתו, תצהיר, החתום בידי הגב' אסנת זולן, עובדת המחלקה המשפטית של  כלל וסע, אשר הצהירה, כי " אי הגשת כתב ההגנה במועד נבעה מטעות משרדית וכתוצאה מכך שבאת כח הנתבעים 1 ו-2 לא יכלה היתה לדעת כי עליה לייצג בנוסף את הנתבע מס' 3 שקיבל התביעה והעביר אותה למבקשות 1+2 מאחר שבכתב התביעה נכתב במפורש כי מהות התביעה הינה נזקי גוף בגין תאונת דרכים וכי סכום התביעה אינו ניתן להערכה..." בהמשך הצהירה הגב' זולן, כי " מעיון בכתב התביעה עולה, כי המשיב תבע 70,000 ש"ח בגין 'נזקי רכוש' כך שלא ברור כלל מדוע הכתיר התובע את תביעתו כי סכום התביעה אינו ניתן להערכה".

המבקש מוסיף וטוען, כי אין המקרה דנן הינו בגדר זלזול ו/או התעלמות מההליך המשפטי וכי המדובר בטעות אנוש וכי " ...כל אותה עת, היה מבוטח בביטוח מקיף הסתמך על כך שחברת הביטוח תגיש את כתב ההגנה בשמו..."

טענה נוספת אותה מעלה המבקש הינה באשר לסיכויי ההגנה, אשר עומדים לו.

לשיטתו, " ...אינו אשם בגרימת התאונה או משזו ארעה בשל רשלנות שני הנהגים זאת כפי שקבע בוחן המשטרה בעמ' 3 לדו"ח שערך ביום התאונה; עפ"י חוסר סימנים הבלימה בכיוון נסיעת כלי הרכב ניתן ללמוד ששני הנהגים הופתעו ולא הספיקו להגיב', לכן יש לחלק האחריות בין הנהגים המעורבים בתאונה".

טענה אחרת אשר מעלה המבקש היא, כי " ...לא ידועים פרטים כלשהם אודות הרכב. לא ידוע באם מדובר ברכב חברה/ מסחרי המתקזז מול רשויות המס אשר בגינו יש לקזז סכום מע"מ מגובה הנזק הנטען ועוד אי אילו עובדות שיש בהם כדי להשפיע רבות על גובה הנזק הנטען ..."

בהמשך טוען המבקש, כי " כלל לא ידוע באם רכב המשיב מצוי בבעלותו  משלא נטען הדבר בכתב התביעה וממילא לא צורף העתק מרישיון הרכב. על כן, לא ברור כלל באם המשיב סבל נזקי רכוש בעקבות ארוע התאונה ...שאם המשיב אינו בעל הרכב אין הוא זכאי לתבוע את נזקיו של בעל הרכב".

טענה נוספת בפי המבקש היא, כי לכתב התביעה לא צורפו חוו"ד של שמאי לשם הוכחת נזקי הרכוש הנטענים.

5.         המשיב מתנגד לבקשה.

המשיב טוען, כי " המבקש שלפנינו לא הוכיח אף לא אחת משתי הסיבות שיכולות היו לפתוח לו שערי בית-המשפט, שכן לא סיכוי להצלחת הגנתו הובא בבקשה וודאי שאין כאן סיבה טובה, אם בכלל, להצדיק את אי ניצול יומו שניתן לו והוא בזלזול דחה".

באשר להזמנתו לדין, טוען המשיב, כי " אין כל מחלוקת כעת שהמבקש זומן כדין למשפטו, אלא ש'טעות גרידא' מנעה זאת ממנו...נדמה כי הזלזול ואף אם תאמר רק רשלנות היא זאת, ואין זה משנה מה היה חלקו של המבקש בכך ו/או לעומת חלקם של נציגיו, הרי שעפ"י הדין סיבה זו איננה כזו אשר מצדיקה את בזבוז זמנו של בית המשפט, ורק מטעם זה לבדו מן הראוי היה לדחות את הבקשה".

בהמשך טוען המשיב, כי " לטופס פתיחת ההליך ובכתב התביעה, בהם צויין במפורש שהתביעה מתייחסת לנזק גוף ואח'... והדבר מרמז על קלישותה של ההגנה אותה מבקש הנתבע 3 מבית המשפט הנכבד לבחון, ועל חוסר תום הלב בכך שמנסח הבקשה ממהר לייחס תכונות שליליות לזולת, אך מטעה את בית המשפט הנכבד, כאשר מעז הוא לטעון שהנתבע 3 אינו אחראי כלל לגרימת התאונה ומסתייע בדו"ח בוחן משטרתי".

לסיום טענתו, הוסיף המשיב וטען, כי " יוחסה האחריות לתאונה בסעיפים 2ג. 5ב. ובסעיף 6 וסיכומי הנזק בסעיפים 20 ו- 22 לכתב התביעה, כשהנספחים א, א-1 ו-א-2, מוכיחים לנו שמדובר במי שהורשע בגרימת התאונה הקטלנית , בה רק נפגע התובע, אגב עדות שלא נמצאה אמינה על בית המשפט אשר הרשיע אותו..."

דיון

6.         תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת:-

"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים..."  

שתיים הן העילות האפשריות לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה: ביטול מתוך חובת הצדק וביטול מכוח שיקול דעתו של ביהמ"ש.

לעניין שיקול הדעת, יש להציב את שני המבחנים :